מתענינים בחתונה אזרחית?

ברוב המקרים, בדרך לחתונה בישראל עוברים ברבנות – אבל בהחלט יש גם אופציה אחרת: חתונה אזרחית.

חתונה אזרחית היא חתונה כמו כל חתונה: קודמת לה הצעה או בקשה לנישואין כזו או אחרת, תקופת אירוסין שבה מפלס ההתרגשות גואה והתקוות גבוהות, הכנות לחתונה (שכאמור, לא כוללות עצירה ברבנות), הנאה מהסטטוס החדש של או-טו-טו-נשואים, וכמובן טקס שבו שתי נפשות מבטיחות האחת לשנייה שחייהן יהיו כרוכים זו בזו מאותו רגע והלאה, בכל מצב ובכל תנאי. סביר להניח שגם יענדו טבעות נישואין על האצבעות – וכמובן שהשמחה וההתרגשות יהיו לא פחותות מכל חתונה אחרת.

מהי בעצם חתונה אזרחית?

חתונה אזרחיתחתונה אזרחית, בהגדרתה היבשה, היא חתונה שזוכה לתוקף מטעם רשות אזרחית במקום זה הניתן ברוב המקרים על ידי הממסד הדתי.

בכל מדינה יש לנישואין אזרחיים מעמד שונה: בצרפת, למשל, חובה על הרוצים לבוא בברית הנישואין קודם כל להתחתן בחתונה כזו, וארגון חתונה דתית הוא אופציונלי. זהו המצב גם בארצות רבות אחרות ובהן ספרד, גרמניה וארגנטינה. בישראל, על אף שסקרים רבים הוכיחו כי רוב הציבור תומך בקיום חתונות אזרחיות בארץ, אין לנישואין כאלה מעמד חוקי – אבל המדינה מכירה בנישואין שכאלה אם הם נערכו בצ’כיה, בקפריסין, בלאס וגאס ובמספר מדינות נוספות (כך שהכנות לחתונה מסוג זה כוללות במקרים רבים וידוא שהדרכון בתוקף, מציאת טיסה ליעד הנבחר ושאר סידורים לקראת נופש קצר או ארוך בחו”ל, נופש שכמובן מעצים את ההנאה מהחתונה).

מצד שני חשוב להדגיש כי ניתן ליהנות מחתונות אזרחיות גם בארץ, אם כי לא רבים מנצלים אופציה זו שכן היא לא מוכרת על ידי המדינה, והזוגות הנישאים בדרך זו לא זכאים להטבות של זוגות נשואים (מבחינת מס הכנסה, בבואם לקבל משכנתא וכו’). ובכל זאת מתוך כ-40,000 חתונות בשנה בישראל ישנם בין כמה מאות לכמה אלפי זוגות המוותרים על נציגות הממסד הדתי, גם במחיר ויתור על הסטטוס החוקי.

הזוגות הבוחרים להינשא בחתונה אזרחית הם במקרים רבים “פסולי חיתון”, כלומר כאלה שההלכה היהודית אוסרת עליהם להתחתן מסיבות שלרוב אינן רלוונטיות בימינו. גם חילוניים שהממסד הדתי מאוס בעיניהם מנצלים את האופציה האזרחית – כשאת מקומו של הרב תופסים חברים טובים, סלבריטאים (אברי גלעד, יאיר לפיד וכו’) או אנשים שזהו מקצועם: עורכות ועורכי טקסי נישואין ברוח החופש וההומניזם.

במקרים רבים חתונה אזרחית היא לא בין חתן וכלה אלא בין חתן וחתן, או כלה וכלה. חלק ממדינות ארה”ב (ובהן למשל מסצ’וסטס וניו יורק) מכירות בנישואין שכאלה, וכך גם בלגיה, דרום אפריקה, נורבגיה, הולנד, שבדיה, איסלנד, דנמרק, פורטוגל, ארגנטינה, ספרד וקנדה.

גם חתן וכלה שעמדו בעבר מתחת לחופה וזהו להם סיבוב שני יעדיפו במקרים רבים נישואין אזרחיים, גם בשל הניסיון הלא מוצלח שלהם עם חתונות דתיות וגם מתוך ההבנה כי לאיחוד בין שני בני אדם מגיע טקס עמוק יותר ומתאים יותר לזמננו מזה שמציעה ההלכה.

פרט להיעדר הצורך להתייחס לממסד הדתי, ארגון חתונות אזרחיות דומה לארגון חתונה “רגילה”, וההכנות לחתונה שכזו כוללות את כל האלמנטים הרגילים כולל מזכרות נחמדות מחתונה שיבטיחו כי האורחים יזכו לא רק לחוויה מרתקת אלא גם למתנות קטנות ומתוקות.

נישואין אזרחיים או נישואים אזרחיים?

כשם שישנם חילוקי דעות בין המעדיפים נישואין אזרחיים לבין המבכרים חתונה דתית מסורתית, כך ישנה מחלוקת בין המשתמשים במילה “נישואין” לבין אלה המעדיפים את ה”נישואים” (ובאופן דומה, “גירושין” מול “גירושים”). אמנם הסיומת “ין” מקורה בארמית ואילו הסיומת “ים” היא זו של העברית בת-זמננו, אולם שתי האפשרויות מקובלות על האקדמיה ללשון, ומאחר שלא מדובר במילה המציינת לשון רבים, הרי שבעברית תקנית יש להעדיף את הנישואין ובהתאמה “נישואין אזרחיים”.

?